תומר סטרוסטה

נולד: ב-11 בחודש ינואר שנת 2000, ד' שבט תש"ס להוריו אורלי ושמואל.

נרצח בפסטיבל הנובה ברעים – 7 באוקטובר 2023

מקום קבורה: בית העלמין דרום, על גבול חולון-בת ים.

 

קפסולת זמן במחברת שירים

 

רסיסי מידע, תמונה מנותצת של אין ספור חלקים, של חיים שלמים שהתנפצו בשעתיים של בוקר אחד מסויט ומשפחה המנסה לחבר את החלקים, להבין, ולהנציח את האבדן הגדול.

מתמונותיו של תומר סטרוסטה ז"ל, הילד, הנער והבחור, ניבטות עיניים טובות ויפות, וחיוך גדול ומלא הכרת הטוב.

אחרי שהגיעו הבשורות הקשות על הרצחו באותה שבת מקוללת, במסיבת הנובה שבקיבוץ רעים, ה-7 באוקטובר 2023, נכנסה אימו אורלי לחדרו, המקום היחיד בעולם בו נדמה היה שהזמן קפא מלכת, והכל נשאר כשהיה. שם, בחדר, מצאה מזכרת מטלטלת, את אחת ממחברות השירים שכתב, עוד מתקופת נעוריו בבית הספר - מחברות שירה בהן שפך את תחושותיו – מילים של נער מתבגר, מילים המתארות את שבינה לבינו – שירי אהבה וגם שירים הנוגעים לזהות ולאמונה.

בכתב יד עגול, תזזיתי משהו, עם רווחים גדולים בין המילים ואותיות עגולות, המחבקות חללים -  אותיות המרמזות על יכולת ההכלה של תומר, החיבוק הגדול שלו, לחברים ולעולם, אך מזכירות גם את החלל הגדול שהשאיר בלכתו.

אורלי מספרת שמגיל מאד צעיר אהב לכתוב.

"לקראת אירועים משפחתיים," מספרת אורלי, "נהגתי לבקש ממנו שיכתוב ברכות. בבית הספר הוא מאד אהב ספרות ותנ"ך, למעשה כל מה שקשור בכתיבה. המורה שלו תמיד אמרה שבזכות הניסוחים היפים שלו תמיד הוסיפה לו נקודות זכות.

אהבתו הגדולה בילדותו הייתה כדורגל. תומר אהד את הפועל תל אביב, מועדון בו משחק כיום אחיו הצעיר איתי. והיה גם רגע בו התוודה תומר בפני שאחד הדברים שהצטער עליהם היה, שלא המשיך בכדורגל באופן מקצועי."

וחזרה לחדרו של תומר.

באחת מהמחברות שנמצאו כתב תומר שיר על השבת:

"אני יודע שעלי את שומרת, ולי את אמרת שעלי תגני מכל רע"

אבל אותה שבת של כ"ב תשפ"ד -  שמחת תורה – היא לא שמרה עליו והוא מצא את מותו בידיי המרצחים המתועבים של החמאס.

***

תמונת ילדות מחתונתה השנייה של אורלי, לאיציק, חושפת ילד עם חיוך ביישני וטוב לב.

כשהיה תומר כבן 5 נפרדו דרכיהם של הוריו, אורלי ושמואל.

מספר שנים אחר כך נישאה אורלי בשנית, לאיציק ונטורה.

"בחתונה שלנו הביא לנו תומר את הטבעות." מספרת אורלי, "ואיציק - הוא גידל אותו כמו אבא לכל דבר.  

כשמלאו לתומר 12 שנים, נולד לו אח צעיר – אוראל, ושנה אחר-כך, איתי. שני אחים שאהבה גדולה חיברה אותם אליו."

שנת 2018 המשפחה עוברת מחולון לבאר יעקב. שם - מספרים אורלי ואיציק - מצאו קהילה מחבקת ותומכת – תמיכה שבאה לידי ביטוי ביתר שאת אחרי האסון."

 

 

 

סיפור על מחויבות ומסירות ללא קץ

 

"במהלך השבעה, מספר איציק, "היה הבית מלא בחברים ואנשים שהכירו את תומר. אני חושב שבמצטבר היו כאן אלפים. את מה שסיפרו לנו על שמחת החיים והחברות שלו – ידענו והכרנו. אבל יום אחד הופיעה בשבעה אישה מבוגרת שלא הכרתי. היא הציגה את עצמה ואמרה שחשה שהייתה חייבת לבוא. היא זיהתה בין נרצחי מסיבת ה'נובה' גם בחור אחד שאת פניו לא יכלה לשכוח. היה זה תומר.

'איך הכרת את תומר?', שאלתי אותה בפליאה." מספר איציק, "והיא סיפרה, שמספר חודשים לפני כן, הגיע תומר לביתה על מנת להרכיב ארון חדש שרכשה באיקאה."

באיקאה החל תומר לעבוד מייד אחרי שסיים את שירותו הסדיר בצה"ל. היה זה ממש במקרה. הוא התקבל אחרי שבחנו אותו בהרכבת רהיט מורכב, על סמך שרטוטים.
"הוא הפתיע אותי," מספר איציק, "אני כנגר מקצועי גיליתי את היכולות הטכניות שלו, את הידיים הטובות שלו ואת יכולתו לקרוא שרטוטים, ולהרכיב רהיטים. מעבר לכך הייתה לו לא רק מחויבות למקצוע, אלא גם גאווה מקצועית. הוא נהג לשלוח לי בגאווה, תמונות שצילם  - רהיטים שהרכיב בצורה מושלמת עבור לקוחות החברה.

ואז, ב'שבעה', ישבתי מול אותה הגברת, שחשה צורך להגיע ולנחם אותנו.

'מלאכת הרכבת הארון בביתי,' סיפרה הגברת, 'הייתה מורכבת וארכה שעות רבות.

ותומר, הוא היה אדם נהדר, ' אמרה, 'הייתה לו סבלנות והוא היה אדיב ושירותי. הוא לא עזב אותי עד שהארון היה מורכב באופן מושלם.'"

מסיבת ה'נובה' - אהבה למוסיקה וחלומות על דיג'י והפקות

 

שמחת חיים הייתה דרכו של תומר.

מטבע הדברים הייתה גם קשורה לאהבה שלו למוסיקה, שתמיד הייתה חלק חשוב בחייו. תומר לא רק אהב לשיר, היה לו כשרון, ויצירתיות עליה העידו שירים שכתב בכישרון רב.

"תומר נהג לשתף אותי בהתלהבות שלו משירים," מספר איציק "בעיקר התלהב משירי נשמה אפרו-אמריקאים, מראפרים, ממוסיקה אלקטרונית וטראנס."

אורלי מספרת שמה שהחל שתחביב קליל, הפך בגיל בוגר יותר לתחביב רציני.

"אפילו למקלחת ליוותה אותו המוסיקה. המקלחות שלו בבית הפכו לחגיגה של מוסיקה ושירה בפול ווליום - כל הבית היה מתמלא מוסיקה. תומר אהב ויצר מוסיקת ראפ, הוא היה ממש מחובר לאהבה הזו. שלושה ימים בלבד לפני האסון התעניין ברכישת מחשב נייד שהיה אמור לשרת אותו בתחום יצירת המוסיקה. הוא גם הביע את שאיפתו להפוך לדי ג'יי ולעסוק בהפקת מסיבות."

 

שבת השחורה

 

למסיבה ברעים נסע תומר יחד עם חברו הטוב אלמוג. למקום הגיעו בסביבות 2 לפנות בוקר.

"בשש וחצי העירו אותנו האזעקות" מספרת אורלי, "דבר ראשון התקשרתי אליו. ידענו שהמסיבה בדרום - היכן בדיוק -  לא ידעתי.

כשהתחילה המתקפה של חמאס הספיק תומר להודיע שהוא מתחבא.  

'הכל בסדר', אמר – 'יש מעלינו רקטות ויירוטים.'

בסביבות שבע וחצי, שכבר החלו להגיע חדשות על חדירת מחבלים, התקשרתי שוב לומר לו שיסע מייד הבייתה. והוא ניסה, וכבר היה בכיוון. הוא נשמע לחוץ.

לא הוא ולא אנחנו ידענו מה מתרחש".

ב 8:20 התקבל מסרון שהגיע לחבר של תומר. על פי המסרון הרכב בו נסע תומר נפגע. עוד סיפר תומר שכדורים שורקים לו מעל הראש וגם על טנק שהופיע בשטח.

"השיחה האחרונה אתו," מספרת אורלי, "הייתה קצת יותר משעה מאוחר יותר, ב-08:38.

'אמא, זה לא זמן לדבר,' אמר לי, 'אין לי הרבה סוללה ואני בפיגוע׳.

'תומר, מה זאת אומרת פיגוע?׳

תומר אמר שהוא מתחבא ואז ניתק.

הייתי בחרדה. הסתכלתי על השעון. נורא רציתי להתקשר אליו אבל הבנתי שאסור שהנייד שלו יצלצל. שלחתי לו הודעות. נראה היה שאת ההודעות הראשונות הוא קיבל עדיין. באחרונה כבר הופיע וי אחד שסימן שההודעות שלי כבר לא נקראו.

מאותו הרגע גם השיחות אליו כבר נכנסו לתא קולי".

 

רסיסי חיים

 

הבית בו גרים אורלי, איציק ואחיו של תומר, הפך בבת אחת לחמ"ל בניסיון לאתר מידע על תומר. כל סרטון, כל תמונה, כל רסיס מידע הפך לזיז להיאחז בו, והתחושות היו קשות - מסויטות.

סרטון של חמאס, של אלמוג מאיר ג'אן, החבר אתו נסע תומר, סרטון שהמראה שנחטף, התפרסם ברשתות. הידיעה שאלמוג נחטף לעזה הפכה את הבטן והגבירה את חוסר הוודאות.

"קיווינו שתומר מסתתר, או לפחות חטוף – העיקר בחיים."

***

"חוסר הידיעה היה נורא. חווינו טלטלה רגשית שבין ייאוש לתקווה.

ידיעה על קבוצה גדולה של אנשים, שהסתתרו בשדות, וכעת הובלו למשטרת נתיבות, הפיכה לרגע משב של תקווה. אבל בדיעבד הסתבר שהייתה זו קבוצת עובדים זרים – תומר לא היה ביניהם.

סרטונים רבים הופצו ברשתות החברתיות - עברנו על כולם – כולנו האחים הקטנים של תומר והחברים. חיפשנו כול רמז, פיסת מידע, פנים, מקטע גוף.

חברים שלו היו כאן איתנו על מרפסת הבית, לא עזבו אותנו."

איתי, אחיו של תומר מספר שהיה סרטון אחד בו נראה מישהו שנראה כמו תומר בדיוק. "בהינו שעות בסרטון הזה, הדמיון לתומר היה חזק אבל התמונה לא הייתה ברורה." מספר איתי.

"תמונה אחרת, מתוך אחת המיגוניות," מספר איציק, "הייתה תמונה מטושטשת בה נראתה דמות של בחור שהיה דומה לתומר.

החיפוש הזה אחרי מידע, אחרי מה שבאמת קרה, היה כמו להרכיב פאזל של אלף חתיכות מבלי שיש לך תמונה גדולה ביד. המציאות הייתה של כאוס אחד גדול, שהלך שהתעצם - שרשרת של הפקרות מוחלטת והעדר של המדינה וכוחות הבטחון.

***

"אחרי תשעה ימים ארוכים של סיוט," מספרת אורלי, "הגיעה בסופו של דבר ההודעה הגרועה מכל.

שתי קצינות של פיקוד העורף הגיעו אלינו והקריאו בקור רוח את ההודעה שתומר אהובנו נפטר. אני תיקנתי אותן: 'לא נפטר - נרצח.'

בהלוויה שהתקיימה למחרת היו אלפי אנשים. חברים מהאזרחות ומהצבא.

כולם דיברו על בחור אהוב, יפה תואר, על שמחת חיים ולב ענק. וזה מה שנשאר לנו ממנו, הזיכרונות האלו".

הנצחה:

מספר פרויקטים נוצרו להנצחתו של תומר סטרוסטה ז"ל.

• "מבצע סבתא" – מאז הרצחו של תומר חברו אימו אורלי ודודתו מירי, לפרויקט בשם "מבצע סבתא", במסגרתו נמסר אוכל חם לניצולי שואה עריריים ומשפחות נזקקות בשבת ובחגים. בסיוע תרומות מהמשפחה נמסרים פעם בשבועיים סלי מזון לקשישים ולמשפחות עם מדבקות שמנציחות את סיפורו של תומר.
• בתקופת המלחמה תרמה המשפחה למשלוחי חבילות עם המצרכים הנדרשים לחיילים בגבול הצפון והדרום.
• ספר תורה צבאי, על שמו של תומר, הופקד בידם של לוחמי אוגדת 98 בחאן יונס – ונכנס עם הכוחות הלוחמים לעזה.
• עץ לזכרו של תומר נשתל באזור בו התקיים פסטיבל הנובה, על האדמה החרוכה, לצד עצים אחרים לזכר נרצחי האירוע.
• סרטונים נוצרו על ידי חיילים שהספידו אותו, ומספר ראיונות, כמו אצל רוני קובן ברשת ב'.
• אחד השירים שכתב תומר יופק על ידי בני המשפחה, בסיוע אמנים מקצועיים.
• סמל שנוצר לזכרו, ילד שדג כוכב, מסמל את אהבתו של תומר לדיג, יופיע על כובע לזכרו.
• איתי, אחיו של תומר, כדורגלן צעיר, עולה לפני משחקים של קבוצות הנוער של הפועל תל אביב בבלומפילד, עם סרט קפטן ותמונה של תומר, תמונה שכל השחקנים עולים איתה למגרש לפני המשחק. המועדון מחבק את המשפחה ודאג להנציח את תומר בדרכי שונות. במתחם המסיבה ברעים למשל, תלה איגוד האוהדים באנר -  "לעולם לא תצעד לבד". אותו הסלוגן גם צויר בגרפיטי בתל אביב.
• עמודי הנצחה ברשתות החברתיות:
  - פייסבוק - https://www.facebook.com/zwkrym.wtk.lnzh.twmr

• אינסטגרם: remember_tomer_starosta
• טיק-טוק:  remember_tomer

 

אדם חי בזיכרונותיהם של אוהביו, נאמר כבר, והזיכרון של תומר ז"ל, מהדהד בזיכרונם של אוהביו. 

יהי זכרו של תומר סטרוסטה ברוך.