בת בכורה לוויויאן רבקה ולאברהם. טוהר נולדה ביום ד בחשוון תשנז (4.11.1997) בבית החולים אסף הרופא. אחות בכורה לשליו ולאור.

ויויאן, אימא של טוהר, עברה שנה וחצי של ניסיונות התעברות ונקלטה להיריון מיד אחרי שטבלה במקווה טהרה. על כן החליטה לקרוא לתינוקת בשם טוהר, על על שם הטהרה של המקווה.

טוהר התגוררה עם הוריה בשנתיים הראשונות לחייה במגורי הטייסים בבסיס חיל האוויר חצרים, כבת לאבא קצין בחיל האוויר. לאחר מכן, כשטוהר היתה כבת שלוש, עברה המשפחה לגור בראשון לציון.

מלידתה הייתה לטוהר לקות שמיעה באוזן ימין. תחילה הוריה לא ידעו זאת, אבל בהמשך הייתה במעקב אצל רופא המשפחה. היא הצליחה לחפות על החסך השמיעתי בעזרת קריאת שפתיים. כשגדלה הרבתה לשאול מה? משום שלא תמיד הצליחה לשמוע היטב.

הוריה של טוהר סיפרו שמבחינה התפתחותית רמתה הייתה מעל הממוצע. היה לה זיכרון חזותי טוב, ולכן כבר בגיל שנתיים הייתה משחקת במשחקי זיכרון. היא קלטה מהר את השפה והכירה בעל-פה את כל השירים מהספר מאה שירים ראשונים (שליקטו דניאלה גרדוש ותלמה אליגון). בגיל צעיר אף הרכיבה פזלים של חמש-מאות חלקים.

בילדותה הייתה טוהר סקרנית ועצמאית מאוד. כשאימה הייתה אוספת אותה מהגן טוהר הייתה מציפה אותה בשאלות, בעיקר שאלות הקשורות לחיי הטבע. בדרכן הביתה טוהר הייתה מחפשת אצטרובלים וחלזונות והתעקשה שלא יסיעו אותה בעגלה, מתוך רצון להיות בוגרת ועצמאית. וכך היה נמשך מסען של ויויאן וטוהר מהגן הביתה במשך שעה במקום חמש דקות.

טוהר אהבה מאוד לטייל בחיק הטבע, היא העדיפה לראות פרחים ופרפרים על פני משחק עם בובות. היא אהבה מאוד ללכת לים לשחק תחת השמש, ואהבה ללקט אבנים וצדפים. טוהר אהבה לפסוע יחפה, עם דשא בשיער וחול בין האצבעות. לפיכך כינו אותה בני משפחתה מוגלי ופוקהונטס והבינו שהיא ילדה שאוהבת להתמזג עם הטבע.

טוהר הייתה ילדה יפה ובעלת נוכחות. אימה סיפרה שכשהיא נכנסה לבית, כולם היו מתפעלים ממנה ומהכריזמטיות שלה.

כשהייתה טוהר בת ארבע נולד אחיה שליו, והמשפחה עברה להתגורר בבאר יעקב. בביתם החדש היא בחרה את החדר עם המרפסת וביקשה מאימה לשתול פרחים בעציצים ולהניח כרית פוף כדי שתוכל לישון מדי פעם בפעם בחוץ.

מכיתה א למדה טוהר בבית הספר היסודי רמון שביישוב מגוריה. הוריה מספרים שהיא לא הייתה מוכנה לשבת לקרוא או ללמוד בתוך הבית אלא רק בחוץ, בחיק הטבע.

כשהייתה טוהר בכיתה ה, עברה המשפחה להתגורר בנס ציונה. אור, אחותה של טוהר, נולדה באותה תקופה, בספטמבר 2008.

בכיתה ז החלה טוהר ללמוד בקריית החינוך השש-שנתית על שם בן יהודה שבנס ציונה. היא למדה שם עד כיתה ט ואז החליטה, לאחר התייעצות עם אביה, לעבור לבית ספר עמל הולץ חיל האוויר בתל אביב, בית ספר המכשיר תלמידים לכל מקצועות התעופה.

בשיחה בין טוהר לאימה על המעבר לבית הספר בתל אביב אמרה טוהר שהיא רוצה ללכת למקום שהיא יודעת שתתרום בו. אימה ניסתה לשכנע אותה שלא כדאי, משום שבית הספר רחוק והיא תתנתק מחברותיה. האם גם חששה מהאחוז הגבוה של הבנים בבית הספר - תשעים וחמישה אחוזים - אך טוהר ענתה לה, אימא, אני יודעת מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה והוסיפה שאינה רוצה ללמוד בעתיד פסיכולוגיה, ראיית חשבון או עריכת דין ושהיא אוהבת את התחומים הריאליים. האם השתכנעה, משום שידעה שטוהר מוכשרת בתחומים הריאליים ושבבית הספר הולץ תוכל להתפתח בכיוון זה.

טוהר הייתה דעתנית מאוד וידעה מה טוב עבורה – לעיתים אף לא נזקקה להתייעץ עם הוריה.

טוהר הייתה מבריקה, תיארה אימה, והיא אכן הצטיינה בלימודיה. היא לא נזקקה לשבת וללמוד הרבה כדי להצליח והייתה אוטודידקטית. היא מעולם לא נזקקה לשיעור פרטי ותמיד הצליחה בכוחות עצמה. עם זאת, טוהר איחרה לעיתים קרובות לשיעורים, אך בזכות החיוך שלה וטוב הלב מוריה היו מוותרים לה ומתקשים לכעוס עליה.

טוהר אהבה לרקוד, לבשל, לצייר ולשחק שחמט. היא אהבה גם להרכיב פזלים עם אימה, ובעיקר פזלים עם תמונות דולפינים ובעלי חיים אחרים, משום שאהבה את הים ואת הטבע.

טוהר הצליחה לשלב בין הלימודים לחיי החברה. במשך כל השנים היא הייתה אהובה ואהודה מאוד. היו לה חברים וחברות רבים. הם היו באים אליה לגינה והיו יושבים איתה עד שעות מאוחרות. הוריה שמעו את הצעירים צוחקים, מדברים ונהנים מן הדברים הקטנים. טוהר נהגה לקרוא לחבריה חיים שלי ולהקרין את חיוכה הרחב.

טוהר הסתכלה על האדם כפי שהוא ולא התייחסה לחיצוניות. היא נהגה לומר, לא צריך להחצין את יופי הגוף, כי היופי האמיתי הוא בפנימיות. היא הייתה אינדיווידואליסטית ולא הייתה מושפעת מלחץ חברתי: היא עשתה מה שהיא חשבה לנכון, ולא מה שהיה מקובל. טוהר לא התעניינה במותגים ובכסף, אלא התלבשה בנוחות ובפשטות.

במהלך לימודי התיכון לקחה טוהר תחת חסותה את אחד הבנים מכיתתה – נער שבני הכיתה האחרים החרימו חברתית. טוהר תמכה בו, הצליחה לראות את הטוב שבו ואת היכולות שלו ועזרה לו המון בבניית הביטחון העצמי שלו.

טוהר הייתה מסבירה שלא צריך להסתכל על הכוס מהצד כי אז רואים חצי מלא וחצי ריק, ואם מביטים על הכוס מלמעלה רואים שהכול מלא. כך היא אמרה שצריך להתבונן בכל אדם ולראות את כל הטוב שבו. טוהר אמרה שכולנו אנשים טובים ובזה צריך להתמקד.

בכיתה ט טוהר הכירה את החבר הראשון שלה עידן, אהבתה הראשונה, והם היו בזוגיות עד כיתה יב.

טוהר הייתה נוהגת לייעץ ולעודד את חבריה. היא אף יעצה ועודדה את אימה לפתוח גן פרטי, למרות שלאם היו חששות רבים. אברהם, אביה של טוהר, סיפר, היא ידעה להקשיב. שעות הייתי יושב איתה ומספר לה על העבודה שלי, והיא הייתה יורדת לסוף דעתי לפרטי פרטים. כשוויויאן רצתה להפוך לגננת עצמאית אני פחדתי מהצעד הזה, אבל טוהר עודדה אותה. כשכולנו היססנו, היא הייתה היחידה שנתנה לה את הדחיפה להצליח.

עוד סיפר האב אברהם, טוהר לא הייתה רעשנית וקולנית. הייתה שקטה, אבל עם נוכחות. היא עטפה את כולנו באהבה. כשקיבלה משהו, תמיד אמרה תודה עשר פעמים. אפילו על הדבר הכי קטן שקניתי לה, אפילו על מנה חמה, הייתה אומרת, אבא, אני כל כך מודה לך. בבוקר היה לה קשה להתעורר, אז הייתי מכין לה נס קפה ועוגייה והיא הייתה מחבקת אותי ואומרת, נסיך שלי, חיים שלי, אין עליך.

טוהר הייתה המלכה של הבית, סיפרה אימה ויויאן – עצמאית, דעתנית, לוחמת, אבל לא מרדנית. מעולם לא התחצפה, תמיד דיברה אל כולם בכבוד, פרגנה והחמיאה. היא גם הייתה אדם רוחני. אף על פי שגדלה בבית חילוני היא הדליקה נרות שבת, שמרה כשרות, קראה בספרי קבלה והלכה לשיעורי תורה. טוהר נהגה לומר, כל דבר לטובה, וגם אם מישהו עושה לך משהו רע, תסלח ואל תנטור.

בתום כיתה יב טוהר דחתה את הגיוס לצהל והמשיכה את לימודיה לתואר הנדסאית (יג ו-יד) בבית הספר הולץ חיל האוויר. כן היא עברה קורס קדם-צבאי (קדצ) במגמת חשמל ובקרה בבסיס הטכני של חיל האוויר בחיפה.

בתום הלימודים נרשמה ללימודי פסיכומטרי, כדי להמשיך ללמוד באוניברסיטה בעתיד, אחרי הצבא. היא רצתה ללמוד על המוח ולהמציא פטנט שיתגבר על שבץ ועל אירועים מוחיים. בגלל שלמדה חשמל, היא הבינה שגם למוח יש תכונות חשמליות. טוהר תמיד אמרה שאפשר להחליף כל חלק בגוף חוץ מאשר את המוח, ושהיא תמצא את הפתרונות למחלות המוח.

היא התעניינה גם בתחומים אחרים, ולמשל ביקשה מאביה שיקנה לה ליום הולדתה העשרים טלסקופ כדי שתוכל להתבונן בכוכבים.

טוהר התגייסה לצהל ביום 17.7.2017 והחלה טירונות בבסיס הטכני של חיל האוויר בחיפה, בפלוגת ארד. היא נהנתה שם, הסתדרה עם המפקדות ועם החיילות, עודדה את חברותיה החדשות וסייעה לכולם.

טוהר אף הייתה נכנסת לחדר הישיבות של המפקדות ומייעצת להן: היה לה ביטחון עצמי גבוה, והיא הרגישה שהיא יכולה לומר למפקדות את מה שעל ליבה בלי שהדבר יתקבל כחוצפה או כחציית גבול.

ביום חמישי 3.8.2017 יצאה טוהר לחופשת סוף שבוע ונסעה לבית סבתה לארוחה. כשאימה הגיעה עם האחות הצעירה אור, רצה אליהן טוהר וחיבקה את אימה עד שכמעט הפילה אותה.

כעבור יום, בערב שבת, אמרה טוהר לאימה שהיא רוצה לצאת עם חבריה לבילוי. היא התעקשה לעשות זאת אף על פי שהאם אמרה לה שהיא נראית עייפה מאוד. בערב אביה עיסה את כפות רגליה והיא אמרה לו חיים שלי, ולאחר זמן קצר יצאה למסיבה באזור הדרום.

רב-טוראית טוהר דוד נפלה בעת שירותה ביום טז באב תשעז (8.8.2017), לאחר שאיבדה את הכרתה במסיבה ואושפזה במשך ארבעה ימים. טוהר הלכה לעולמה בגיל תשע-עשרה וחצי בבית החולים סורוקה בבאר שבע בעקבות כשל רב-מערכתי מורכב. היא הובאה למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בבאר יעקב. הותירה הורים, אח ואחות.

בר לוקייר, המפקדת האישית של טוהר בטירונות, ספדה לה: מהרגע שטוהר הגיעה לטירונות ראו שיש לה את הרצון והאש בעיניים להתחיל את שירותה הצבאי ולתרום מהידע המגוון שלה לכל הסובבים אותה. טוהר הייתה תמיד עם חיוך על הפנים ונהנתה מכל רגע במהלך היום-יום שלה בבסיס. ברגע שנלקחה לריאיון אישי אמרה שברצונה לצאת לקורס פיקודי בכדי להיות מפקדת ולהעביר הלאה את הערכים בהם היא מאמינה. אנו מפקדיה ראינו את התכונות האלו בה ובטוחים אנו שיכלה להיות מפקדת מצוינת. ניתן היה לראות שטוהר מקבלת ומכילה כל אדם אשר היה בסביבתה, והיה חשוב לה לעזור ולתרום כמה שיותר.

בנוסף, טוהר הייתה חיילת בעלת אחריות גדולה גם לעצמה וגם לסובבים אותה. היא העדיפה תמיד שידאגו לצורכי החיילות האחרות לפניה, ונתנה לכל חייל את המקום הנוח לפנות אליה.

בתור המפקדת האישית של טוהר, גם לאחר הכשרה של חמישה חודשים שעברתי בכדי להיות מפקדת, טוהר הצליחה ללמד אותי דברים חדשים ולגרום לי להסתכל על הדברים מזווית אחרת.

לזכרה של טוהר הופק סרטון הניתן לצפייה באתר יוטיוב. כותרתו - טוהר דוד זל, סרטון עבור ערב שירי לוחמים.

יזכור

איריס קהימקר

אליהו (פלח) ליכטנשטיין

אריאל-אריה ויזל

ארן-ערן צבאג

גוריון פנקר

דוד חיאק

דורון (דורי) שושני

טוהר דוד

יצחק קשקש

כוכבה שריקי

מרדכי (מוטי) עובד

סולומון-שלמה גברייה

עמית (מיצכה) חסדאי

עמנואל אביבי

רן (רני) ציפר

שלום (שלומה) רפאל

שלמה (מוני) גבאי