דלג לתוכן העמוד

סולומון-שלמה גברייה

סולומון-שלמה גברייה
סמל ראשון 

סולומון-שלמה גברייה

בן ישיאמבט ומיהרט
נפל ביום ו בתשרי תשעח (26-9-2017)
מקום מנוחתו באר יעקב

סיפור חייו

בן ישיאמבט ומיהרט. סולומון שלמה נולד באתיופיה ביום כו בסיוון תשנז (1.7.1997). בן בכור, אח לפסיקה ולמזל ולבן הזקונים נתנאל. מצד אביו יש לו שני אחים למחצה בוגרים ממנו, יונאס ודסלין, החיים באתיופיה.

עלה לארץ עם משפחתו בשנת תשנט (1999). ילדותו ובגרותו של סולומון עברו עליו בבאר יעקב, היישוב בו השתקעו הוריו. הוא למד בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים הדרים, ממלכתי א, ביישוב. בתיכון למד בקרית החינוך השש-שנתית ראשונים על שם אילן רמון, מקיף יא, בראשון לציון. אהב והתעסק בספורט.

תיארה מורתו יהודית ברילינג: תחילת היכרותנו הייתה כמורה ותלמיד. בשקט ובצנעה שכל כך אופיינית לך הצלחת להתבלט, ביכולתך להתנהג כבוגר, לדאוג לעצמך ולא להישען על ההורים מגיל כה צעיר. גם כשבחרת לעבוד לא ויתרת על למידה ועל תעודת הבגרות. היית תמיד חלק בלתי נפרד מקבוצת תלמידי באר יעקב עם הומור משותף וחברותא שעומדת מעל הכול...

שרה אדמסו, חברת המשפחה, סיפרה על סולומון כי הוא ילד מיוחד, שגדל במשפחה לתפארת. ברוך בוגלה, מנהיג הקהילה האתיופית בבאר יעקב סיפר על סולומון: הוא גדל פה, למד והצטיין בצורה בלתי רגילה. קרוב משפחה הוסיף: סולומון היה ילד מחונן... היה בחור מצטיין. תלמיד טוב וחכם.

יונאס, האח סיפר על המפגש ביניהם בשנת 2007: זה היה הדבר הכי יפה ומרגש בחיים שלי. למרות שהוא היה האח הקטן, הוא זה שתמיד עודד אותנו. הוא רצה שאלך ללמוד ואסיים את התואר. הוא הבטיח שאחר כך יעזור לי להגיע לישראל.

חברים ומכרים תיארו את סולומון: הוא היה מלאך בדמות של אדם. תמיד עזר ודאג למשפחה ולחברים שלו, ציינה ירוס ילאו, קרובת משפחה. הוא היה בחור מיוחד. אחד שקודם דואג לחברים ואחר כך לעצמו. הוא היה משהו יוצא דופן, דבריו של דוד דרגה, חבר ילדות. היה לו לב ענק, הוסיף ברוך בוגלה.

סולומון התגייס ב-20 במרץ 2016 לצבא. הוא עבר את מסלול ההכשרה במשמר הגבול, כולל טירונות בת ארבעה חודשים והשתלמות מובילי משימה, שהכשירה אותו לשמש כמפקד צוות. הוא שימש כלוחם בגזרה הצפונית במרחב עוטף ירושלים בפלוגה נא. קרוב משפחתו ציין: הוא תמיד שאף להתגייס למשמר הגבול. לרגע לא ויתר.

מפקד משמר הגבול, ניצב יעקב שבתאי, ציין: העלייה של משפחתך ארצה מלמדת על החיבור לארץ, למדינה ולעם. הרצון שלך לשרת שירות משמעותי ולחלוק גורל משותף עם בני עמך היה בדמך. חבריך סיפרו על צניעותך, עזרתך לזולת, חבר אמת, אמיץ ואמין. לא בכדי שימשת מפקד צוות. רב פקד משה דאבוש אמר עליו: לוחם מצוין, צנוע ונותן דוגמה אישית. חברתו לצוות, זהבה סמואל, העידה: הייתה בינינו כימיה כמו אח ואחות. אהבת להקשיב, אהבת לעזור לאנשים הזקוקים לעזרה, ישר קפצת.

ביום 15 באוקטובר 2016, במסגרת פעילות אבטחה שגרתית בגזרת הר אדר, נפצע סולומון בפיגוע דקירה. מפכל המשטרה רב-ניצב רוני אלשיך סיפר: התעקשת לחזור לשטח, כי לא יכולת לשאת בעובדה שחבריך יישאו בנטל בלעדיך חברו של סולומון דוד דרגה הוסיף: הוא נפצע בשנה שעברה וכשדיברנו אתו להפוך לגובניק, הוא אמר שזה גורם לו דווקא לשאוף עוד למעלה. הוא שאף הכי גבוה. שרה אדמסו ציינה: אחרי הפיגוע משפחתו התחננה שלא יחזור לשירות הקרבי, אבל זה היה בדם שלו.

סמל סולומון נפל בקרב עם מחבלים בהר אדר ביום ו בתשרי תשעח (26.9.2017). הוא נהרג בפיגוע ירי בעמדת הבידוק, במחסום שנמצא בכניסה ליישוב הר אדר כשהיה בעמדה לאבטחת כניסת פועלים פלסטינאים לישראל. יחד עמו באירוע נרצחו אור אריש ויוסף עותומאן, שני מאבטחים, ורכז הביטחון של היישוב נפצע קשה.

בן עשרים בנופלו. סולומון הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בבאר יעקב. הותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות.

לאחר נפילתו הועלה סולומון לדרגת סמל ראשון.

פסיקה, אחותו ספדה: אחי היקר, הבוקר קיבלנו את הבשורה הרעה. אתה האור של המשפחה, עמוד התווך בבית, תמיד עזרת לכולם, תמיד הגנת עלינו. לפני שנה נפגעת בפיגוע דקירה ועכשיו נלקחת מאתנו, איך נמשיך את החיים בלעדיך? בגופך הגנת על מדינת ישראל. לעולם נזכור אותך ונמשיך את דרכך. מבטיחה לך שלנצח נספר איזה אדם גדול ומיוחד היית. נדאג שנתנאל, אחינו בן השנתיים, יגדל על הערכים שלך. אנחנו כל כך אוהבים אותך.

דסלין, האח, סיפר עם דמעות בעיניו: תמיד חששתי, ידעתי שהוא במקום מסוכן, אבל הוא תמיד שידר ביטחון. הוא סיפר שהכול בסדר ושבקרוב הוא מסיים את השירות הצבאי שלו ויבוא לקחת אותנו לארץ. הוא כל הזמן סיפר כמה הוא אוהב את משמר הגבול - שהם כמו משפחה. אני עצוב, אני כואב, אבל מצד שני אני מתנחם בזה שאח שלי מת כגיבור שהגן על המדינה שלו.

והוא הוסיף ותיאר איך גילה דרך האינטרנט על לכתו של אחיו: היינו באמצע חגיגה בשל החג פה באתיופיה, כשראיתי תמונות שלו באינסטגרם ובפייסבוק ונר זיכרון לידו. לא הבנתי בדיוק, אבל הרגשתי שמשהו נורא קרה. חשבתי שאם היה קורה לו משהו אז בטח היו מספרים לי ואז הגיעו הדודים שלי וסיפרו לי את הבשורה הקשה. החג הפך ברגע אחד לאבל כבד.

בטי אלנה, חברתו לחיים ספדה: אהבת חיי, הגבר שתמיד היה שם בשביל כולם, מצטיין שלי, אני לא יכולה להאמין שזה קרה. אתה פרח שגדל והפך לגבר, לוחם אמיתי. האהבה שלי, המשענת שלי בכל דבר שקשה לי. רק אתה יודע מה עובר עלי. איך אמשיך בלעדיך, בייב, תגיד לי. היית נאמן ואוהב ללא גבולות. גם בקשר לתפקיד שלך, מעולם לא התלוננת, בכל משמרת שלא היית. עשית הכול על הצד הטוב שיש, גיבור שלי, מקסים. כל כך עם פוטנציאל לפיקוד. נלחמת על התפקיד. אתה הכי חזק וטהור שלי. אני רוצה להאמין שזה רק חלום רע... ביום ראשון אנחנו נציין שנתיים של חברות, אמרת שתיקח חופש ונחגוג ביום הזה...

השר לביטחון פנים, גלעד ארדן ספד: סולומון גברייה, הפגין הקרבה ומסירות מופתית. כלוחם משמר הגבול חסם בגופו את המחבל ובכך מנע אסון כבד שעלול להיות קשה עד הרבה יותר. גיבור ישראל.

המפקח הכללי של משטרת ישראל, רב-ניצב רוני אלשיך, אמר: אתה פניה היפות והטובות של מדינת ישראל. דור ראשון של מסירות נפש לעלייה לארץ. בחרת להתגייס למשמר הגבול... חבריך מספרים על לוחם מוערך ואהוד, ישר, שקט, צנוע ועוזר לזולת. ביצעת את תפקידך במסירות אין קץ ותמיד הושטת יד לאחר. ראית בתפקידך שליחות וביצעת את משימותיך מתוך אהבת הארץ ואנשיה.

ניצב יעקב שבתאי, מפקד משמר הגבול ספד: הנחמה בתוך האובדן הגדול היא שעל אף גילך הצעיר, בזכות העירנות, הנחישות והחתירה למגע מנעת בגופך אירוע שיכול היה להסתיים אחרת בגודלו, בהיקפו ובעוצמתו לו חדר המחבל פנימה לתוך היישוב.

יהודית, מי שהייתה מורתו של סולומון, כתבה: למזלי זכיתי לשמור אתך על קשר שהוא מעבר להיותנו מורה ותלמיד. טרחת תמיד לעדכן אותי איפה אתה בצבא ולאן מועדות פניך... על הדרך שלחת לי תמונות של אחיך התינוק שנולד ושל החברה היפה שמילאה את ליבך אהבה, ושמחתי על כל אלה. כנגד שמחתי כך עוצמת כאבי וצערי, מרגע ששמעתי כי נפלת על משמרתך אני מוצאת את עצמי בוכה. כל החברים קרובים כרחוקים אינם מפסיקים להתקשר, מסרבים לקבל ולהפנים את הבשורה הקשה. צר לי מעומק הלב שאיבדתי אותך ולא אזכה לראות בצמיחתך ובבגרותך ואני מתנחמת רק בעובדה ששירתת במקום שבו רצית לשרת, ביחידה שבחרת בה והיא בחרה בך, שחווית אהבה באותה המידה שהענקת.

במלאת שלושים לנפילתו של סולומון נשא דברים סגן-ניצב שרון חן, מפקד הגדוד בו שירת: ... מי שהכיר את סולומון ידע כבר מזמן - סולומון, לא רק שהיה לוחם מקצועי ומוערך, היה גם אדם מלא בטוב ובנתינה, אזרח למופת שתחושת השליחות מילאה אותו והבילה אותו בכל מהלך חייו.

דניאל מולגן, מפקד המחלקה אמר: אנו עומדים היום כאובים ומסרבים להאמין שאתה כבר לא איתנו צוחק, מחייך, נלחם איתנו כתף אל כתף. סולו שכל כך אהבנו, שקט, צנוע, תמיד עוזר ולעולם לא מתלונן... קשה לי להביט על המצבה ולדבר בלשון עבר. היית בשבילי כמו אחי הקטן. לא אשכח את החיוך והשמחה שלך.

להנצחת זכרו של סולומון נקרא בית הכנסת של הקהילה האתיופית בבאר יעקב על שמו, ולמקום הוכנס ספר תורה שנכתב לעילוי נשמתו. חודשיים לאחר נפילתו נערך מרוץ ביישוב לזכרו, אירוע שמתוכנן להיות מסורת שנתית.

ניתן להדליק נר לזכר סולומון באתר המשטרה גלעד לזכרם.

לאתר יוטיוב הועלו כמה סרטים לזכר סולומון, המתעדים את חייו ואת האירוע בו נפל, את הלוויה ואת המרוץ לזכרו. בין הסרטים: רוץ קדימה ילד שהפיקו חבריו לפלוגה, ולפני כולם הר אדר - שלושה נרצחים בלב הדו-קיום.


מקום מנוחתו

סולומון-שלמה גברייה
בן 20 בנופלו
מקום מנוחתו באר יעקב
חלקה: 2
שורה: 1
קבר: 1